מוחמד

אמונה שמזיזה הרים:

דרכו של הלוחם השליו הוא ספר נהדר שיאפשר לאנשים לראות כיצד הם יכולים לגרום לשינוי. הוא נכתב על ידי דן מילמן שמביא לנו את הדברים הבאים מתוך ספר אחר שלו שכולם ראויים להרהור.

"ביום רגיל אחר, הופיע מלאך לסוחר צעיר ורועה גמלים לשעבר, ידוע לכל בעיר שבה נולד. דברי המלאך מילאו אותו יראת כבוד ואימה – הם אמרו לו שעליו להתריס מולו. דת אבות של אנשים, להוקיע 360 אלים חצובים באבן וסוגדים להם במשך מאות שנים, להכריז על עצמו כנביא של אל יחיד, לבטל דרך חיים שעליה הושתתו אינספור חיים ואמונות – ולהקים דת חדשה יש מאין. בוודאי, הוא ייפגש באי-אמון, דחייה, רדיפה אלימה וגלות. האם המסע המטורף שלו לכאורה יכול להביא משהו מלבד כישלון – או במקרה הטוב, מוות של קדוש מעונה?

או האם בן תמותה זה, המציית לציווי האלוהי של מלאך, ישיג ניצחון מעבר לכל מה שהסיבה הייתה יכולה לחזות?

הוא נולד במכה בשנת 570 לספירה. אביו נפטר לפני לידתו. אמו ההרוסה, שלא יכלה להניק אותו, קראה למוחמד ונתנה אותו לאחות – רועת צאן בלהקת בדואים. מוחמד בילה את חמש השנים הראשונות שלו עם הנוודים הללו, חי קיום עמיד באוויר הפתוח בעקבות העדרים הרועים דרך עשב מדברי ושיחים, ישן באוהלים מתחת לשמי מדבר עצומים. לאחר שנגמל, שתה חלב גמלים ואכל בעיקר אורז, תמרים, ציפורי בר וארבה מטוגן בשמן. מלכתחילה טען המדבר למוחמד כשלו. הוא תמיד יהיה בדואי בנשמה.

בגיל שש, הוא חזר לאמו, אך היא מתה מאוחר יותר באותה שנה. בסופו של דבר הוא גר עם דוד, סוחר קרוואנים. בשנים שלאחר מכן, נדד מוחמד ברחבי ערב עם השיירות של דודו, ולמד את חוכמת המדבר, דרכי העסקים ואומנות המלחמה בזמן שנלחמו מול להקות שודדים. מסעותיו הביאו אותו לקשר הדוק עם שבטים ודתות שונות – יהדות, נצרות וכתות ערביות שסגדו למאות אלים ואלות בצורת אלילי אבן. חוויות אלו עשו רושם עמוק על הנוער המהורהר, המופנם הזה. מהחוטים המוקדמים הללו נרקם שטיח הגורל שלו.

הוא גדל לגבר צעיר ויפה תואר הנערץ על אופיו החזק, היושרה המוסרית ומוחו החד. אבל הוא הגיע לחייו של סוחר יותר במקרה מאשר מבחירה. חוסר עניין בכסף ונמשך להתבודדות, הוא עזב את השיירה לעבוד כרועה צאן במדבר במשך חודשים בכל פעם.

כשהיה בן 25, תפס מוחמד תפקיד בחברת מסחר בבעלות אישה יפהפייה המבוגרת ממנו ב-15 שנים. שמה היה חדיג'ה. במשך שנתיים הוביל את הקרוואנים של חדיג'ה ברחבי ערב, ועלה לתפקיד מנהל החברה. באופן לא מפתיע, חדיג'ה התאהבה בו. לבסוף, היא הציעה לו נישואים באמצעות מתווך. נישואיהם, שבירכו אותם בשש בנות, יימשכו עד מותו של חדיג'ה 21 שנים מאוחר יותר.

אבל כמעט ברגע שטקס החתונה הסתיים, מוחו של מוחמד שוב פנה פנימה. המפגשים שלו עם כל כך הרבה תרבויות ודתות נטעו בתוכו זרעים נסתרים שהחלו לצמוח. הוא מצא את עצמו מהרהר כיצד 360 אלי האבן במקדש מכה יכולים להציל נשמות. שאלות כאלה משכו אותו לחפש שוב את נפשו שלו בבדידות המדבר.

מוחמד החל לבלות את ימיו במערה בגבעות מחוץ למכה, בצום, מתפלל ומדיטציה. ישן מעט, הוא החל להיכנס למצבים משתנים {נראה שגבר רחוק מאישה שיש לה חזיונות שהיא רועה ואדם מסכן, אולי התחיל להוכיח את עצמו כמושך במסורת הספרותית.} ויש לו חזיונות ערים – כדי לחוות את החיים הפנימיים של מיסטיקן. לעיתים, רעד עז אחזה בו והוא איבד את הכרתו. אדם מעשי בעל בריאות איתנה שעבר מסעות מפרכים רבים ברחבי המדבר, הוא מצא את התופעות הללו מוזרות ומטרידות. אבל רעידות פנימיות אלה {הסיפור של בודהה כולל הרבה דברים מסוג זה. מה יקרה להם היום?} שחשש שהוא יכול להיות המבשרים לבריאות לקויה היו למעשה רעידות מוקדמות של התעוררות גדולה.

לילה אחד בחודש הרמדאן הקדוש בשנתו ה-40, תוך כדי צום ותפילה במערת המדבר שלו, שמע מוחמד קול קורא לו בבהילות רבה. כשהביט למעלה בחשכת המערה שלו, הוא ראה מלאך עומד מולו, בוקע אור מסנוור. מוחמד התעלף מפחד, כשהתעורר, הוא מצא את המלאך עדיין עומד שם.

'קרא אתה,' ציווה עליו המלאך בקול של סמכות חמורה.

"אני לא יכול," גמגם מוחמד, כי הוא בקושי ידע לקרוא.

'קרא אתה', ציווה עליו המלאך שוב בפסוק, 'בשם ה' אשר ברא הכל, אשר ברא את האדם מקריש. קרא בשם העליון שלימד את האדם את השימוש בעט ולימד אותו מה לפני שלא ידע'.

ביראת כבוד, חזר מוחמד על המילים הללו, תוך שהוא משנן כל אחת מהן. ואז אמר המלאך, 'מוחמד, אתה השליח של אללה ואני המלאך שלו, גבריאל'.

עם זה, המלאך נעלם.

בהתעלות המומה הלך מוחמד וסיפר לחדיג'ה מה קרה. היא חיבקה אותו והביעה באופן חד משמעי את אמונתה בחזונו ובשליחותו, ואמרה: 'תשמח, בעל יקר. מי שמחזיק בידיו את חיי חדיג'ה הוא העד שלי שאתה תהיה השליח של עמו'.

אבל מוחמד לא יכול היה לקבל את החזון שלו. איך יכול להיות שהוא, אדם רגיל כל כך רחוק משלמות, שליח כזה? הוא חשש שהוא עלול להיות שולל או אולי לא שפוי. עברו ימים. הוא חיכה לעוד סימן, לאישור נוסף כדי שיאמין בעצמו וידע כיצד להמשיך. אבל שום סימן לא הגיע.

לבסוף, הוא חזר למערה בהר חירא, מחפש את המלאך גבריאל. הוא חיכה והתפלל, אך ללא הועיל. בייאוש, רדוף ספקות איומים ומותקף בפחדים משיגעון, עלה מוחמד על מצוק והתכונן לזנק אל מותו. באותו רגע ממש, שוב הופיע לפניו המלאך, והרים את ידיו וחזר ואמר, 'אני גבריאל, ואתה מוחמד, שליח אללה'. מוחמד קפא על קצה התהום בטראנס קסום. עברו שעות. באותו לילה בא אחד ממשרתיו של חדיג'ה ומצא את מוחמד עדיין יושב על סלע, ​​אבוד באקסטזה, והוביל אותו הביתה.

לאחר אותו אירוע, החל מוחמד להפיץ בשקט את גילוי אמונתו החדשה רק בקרב כמה חברים קרובים ובני משפחה. אבל בתרבות ההדוקה הזו, השמועה התפשטה במהירות. תוך זמן קצר החלה הרדיפה שלו – רכילות, מכות אכזריות, מזימות נגדו וניסיונות נגד חייו. עם הזמן, יושרו ומעלתו, דברי הכתובים שהתגלו דרכו, ופעולות הגורל המסתוריות הביאו להמרות של כמה מגדולי הלוחמים של מכה. כל זה חיזק מאוד את אמונתו הצעירה של האסלאם ודחף פחד בלב אויביו.

אנשים דרשו ממנו לבצע ניסים כהוכחה לשליחותו האלוהית. מוחמד ענה שהוא לא בא לעשות ניסים; הוא בא להטיף את דבר אללה. אותגר להזיז הר, הוא הביט לעברו אך הוא לא זז, אז הוא אמר את המילים המפורסמות כעת, המדגימות את חוכמתו, ההומור והענווה שלו: 'אם ההר לא יבוא אל מוחמד, אז מוחמד ילך אל ההר. .'

מתחילתו ועד סופו, מוחמד הכיר בעצמו כאדם רגיל, מלא בפגמים ומגבלות – אדם שנבחר על ידי אלוהים, מסיבות שלא הבין, למסור התגלות חדשה של האיסלאם, שפירושה 'כניעה לאלוהים'. האיסלאם דרש אמונה באלוהים, צדקה, טוהר וחיים נטולי אלילים, חי באומץ של לוחם בקרב, כשהתפילה היא טבילה מטהרת ברוחו.

אזרחי מכה התעוררו לזעם בעקבות ההתקפה של מוחמד על אליליהם היקרים – ועל ידי הכרזתו שיש רק אלוהים אחד, בשם אללה, ושהוא, מוחמד, הוא נביאו. נאלץ לברוח מעבר למדבר לעיר מדינה, הוא החל את משימתו מחדש, שוב נביא בודד עם קומץ חסידים בעיר של כופרים.

עם הזמן, המלאך גבריאל גילה למוחמד כתבי קודש, אותם קרא בקול ושחדיג'ה ואחרים רשמו. כתב זה נודע בשם הקוראן הקדוש (הקוראן). הקוראן היה הנס המכונן של מוחמד – כתיבתה של יצירת מופת זו של כתבי קודש דתיים פיוטיים על ידי אדם פשוט, חצי חצי, עשויה כשלעצמה לזכות אותו בתהילה כנביא. אבל ההישג הזה היה רק ​​פרק אחד בחייו של מוחמד.

נרדף ככופר במשך כמעט שני עשורים על ידי אנשי מכה {איך היה חדיג'ה עדיין בחיים אם בילה שם כמעט שני עשורים? המתמטיקה לא עובדת, אבל אולי החמיצים אל תדאגו.}, כולל רבים מקרוביו שלו וחברים לשעבר, הבדואי הצעיר הפך בגיל מבוגר לגנרל צבאי חסר חת. יותר מפעם אחת הטיל צבא מכה מצור, וביקש להרוס את מדינה, שבה חיו מוחמד וחסידיו – מלחמתם לא תסתיים עד שנפלו מוחמד או מכה. בקרב האחרון, בעודם מספרים על שלושה לאחד, אך מלאים בכוחו של אללה, מוחמד וחסידיו ירדו כמו סערה על צבא מכאן והשמידו אותו. הקרב הזה הפך את הגאות." (1)

האנשים שלעגים לאגדות ההודים והילידים לא מצחיקים וגם לי לא מתאים לעשות את זה. ובכל זאת נראה מודל לחיקוי גרוע לזכות בחסידים בחרב אללה או יהוה (יאהו) או שיווה. כולנו משלמים את המחיר שחוללו מספרי הסיפורים הללו מאז ימיהם של הח'ליף עומר וקונסטנטינוס שלקחו את האמונות החדשות המתהוות ובנו אימפריות בקסם הבורות שלהם. עומר אמר שאין צורך לקרוא שום דבר מלבד הקוראן שכן הוא ציווה על אחת הפשיטות להרוס את הספרייה הגדולה באלכסנדריה שהכילה את כל הידע; אנחנו צריכים לדעת באמת על השורשים שלנו. לאסלאם יש הרבה טוב והוא פחות סובלני מדתות אחרות המבוססות על סיפור אור. לח'ליפות עדיין יש אחיזת חנק בנפשם של אנשים. זה לא רוצה שלאנשים יהיה ידע – אז זה מעודד לקרוא ספרים ישנים עם משמעות מוגבלת, כפי שאני רואה זאת.

About admin

Check Also

טיפים לחיסכון בקניית ביטוח

אם אתה מתגורר בצפון אירלנד וחיפשת ביטוח, כנראה שנתקלת בקירות לבנים רבים בעת הגשת בקשה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Recent Comments

אין תגובות להציג.